מאז ומתמיד, חסידים ולא חסידים היו כותבים לרבי כמעט בכל נושא, בעניינים רוחניים וגשמיים. כתיבה לרבי לא נעשתה כדי לפטור את עצמך מהנטל של קבלת החלטה עצמאית. הסיבה האמיתית היא על מנת לדעת מה רצון ה' בעניין זה. לחסיד ברור שמה שהרבי אומר זה מה שהשם רוצה. שכן דבר ה' על לשונו והשכינה מדברת מגרונו של הרבי – דרך תשובותיו. בדרך זו, חסיד יכול לדעת מה ה' רוצה.
דבר הרבי מכריע בפתרון הספקות
גם מי שעדיין לא הגיע לכדי הפנמה שמה שהרבי אומר הוא רצון ה', יודע שכאשר מדובר בהחלטות חשובות, אדם אינו יכול לסמוך על השדכן, המתווך, היועץ או הרופא. דבר הרבי הוא הגורם המכריע הסופי לפתרון הספקות. לכן הוא מתייעץ עם הרבי. אלפי מכתבי היו מגיעים לרבי מיד שבוע מכל קצוות עולם בכל נושא אפשרי.
שליחת שאלה לצדיקים לא התחילה כמובן בדור הזה. זה התחיל עם משה רבינו. במשך אלפי שנים הוציאו מנהיגים יהודים פסקי דין ועצות במגוון רחב של שאלות שהובאו אליהם. עם עלייתה של תנועת החסידות, תופעה זו התגברה. כאשר החסידים הבינו שהבעל שם טוב ולאחר מכן המגיד ממזריץ "עומדים בין ה' לעם" ומביאים להם את דבר ה'. תורת החסידות העצימה את המודעות לתפקידו של הצדיק כמחבר-מתווך בין יהודי לבוראו ואת ההיבטים החיוביים של הקשר בין נשמה של יהודי לנשמה מוגבהת של צדיק.
הכתיבה לרבי היא בעלת חשיבות עליונה. החסידים אף יצרו הקבלה בין היום שבו כתבו לרבי ליום שבו היו יהודים. טבילה במקווה, הכנה נכונה, חבישת כובע וז'קט (גרטל לנשואים), נוהגים הקשורים ביחידות, הפכו לסטנדרט בכתיבה גם לרבי.
גם כיום, הגישה הרווחת בקרב החסידים היא להתייחס לכתיבה לרבי כמעין יחיד. התשובות המתקבלות דרך אגרות הקודש מושתתות על מה שהרבי אלתר מעיד בהקדמתו הידועה כיצד באמצעות ספר התניא, ניתן לקבל תשובות לכל נושא.
מתי התחילה התופעה של כתיבה לרבי וקבלת תשובות באיגרות קודש?
לאחר הסתלקות הרבי בג׳ תמוז תשנ"ד נוצר חוסר גדול אשר היה בהול עוד יותר בנושאים מרכזיים. כמו עניינים רפואיים דחופים שבהם היה צריך לקבל החלטות, שידוכים שאנשים לא העזו לסיים ללא ברכה של הרבי, סוגיות חיים ומוות וכדומה.
באותה תקופה היה רבי מנחם מענדל גלוכובסקי לומד כל יום כמה אותיות באיגרות קודש. לאחר זמן מה הבחין שהוא רואה תשובות לנושאים שהוא עסק בהם באותה תקופה. לפעמים מישהו בא ושאל אותו שאלה והוא נזכר שבאותו יום או יום קודם לכן הוא ראה את הנושא הזה במכתב. בפעמים הראשונות הוא חשב את זה לצירוף מקרים, אבל כשזה התרחש לעתים קרובות הוא הבין שמשהו חריג קורה.
הוא נזכר במה שאמר הרבי, שהרבי ימצא דרך לענות. אז סיפר סיפורים על תשובות שקיבל מהרבי דרך האיגרות קודש. כך זה התפרסם והפך למנהג נפוץ אצל חסידי חב״ד ורבבות יהודים ואף שאינם יהודים.
כתיבה לרבי – מה יחס ההלכה ?
בגמרא מספרים מספר סיפורים על תנאים ואמוראים ששאלו ילדים צעירים "פסוק לפסוכה". על סמך הפסוק שהילד ציטט, הם ידעו מה לעשות ומה יקרה.
זה הכל בקשר עם סימן רגיל אבל כשזה כולל פתיחת ספר, יש לכך הרבה מקורות. בספר טעמי המנהגים הוא מביא מילקוט משלי "אם אתה רוצה לקבל עצה מהתורה קח". כלומר לפתוח ספר ולראות באיזה פסוק יצא לך. גם במדרש ההוא, "כל מה שאדם לומד בכל יום, הוא יכול להרהר [ולהפיק ממנו] עצות בכל ענייניו מה לעשות". מכאן אנו רואים שגם כדי לעשות מעשה מעשי מותר לפתוח ספרים ומסיים שם "נראה לי שלפי כל הדעות מותר לפתוח את התורה ולראות איזה פסוק עולה, כי זה. הם חיינו וכפי שאנו מוצאים עם יאשיהו שפעל על סמך מציאת ספר תורה".
החיד"א מסביר את הנימוק להתיר זאת ומביא מקור מדר"ש זה "אם תרצה ליעץ מהתורה קח", ומתהלים שם אומר דוד "במצוותיך אדבר".
פוסקים ופרשנים נוטים לנוהג זה של פתיחת ספרים ואף מדגישים את הצורך והתועלת בכך
בדרכי יוסף אומר שקיבל ממוריו שכשהם רוצים לעשות משהו ולא בטוחים אם לעשות או לא. לוקחים חומש או תנ"ך ופותחים אותו ורואים איזה פסוק עלה ראשון בדף וייקח. פעולה על סמך מה שאמר הפסוק, והיו מתייעצים עם התורה מה לעשות בכל ענייניהם. והדבר נלמד מדברי חז"ל על לקיחת עצה מהתורה, המעיד על תוקף הדבר ואין בכך כדי להביע "שימוש" בתורה. יש לכך רמז נוסף בפסוק "חפשו מעל ספר ה'".
רמז נוסף הוא מהסבר הפסוק "גם צוותיכם תענוגותי אנשי עצתי", כלומר עדותיכם הם כלי משחקי. שכן בהם ובאמצעותם, אני מחובר לה'. והם "אנשי עצתי" בכך שאני יודע דרכם איך להתנהל. כך שאל דוד: "גלה עיני ואראה נפלאות מתורתך".
בליקוטים יקרים מביא שמהתורה שאדם לומד באותו יום ואחר כך נתקל במשהו שקשור לאותו נושא. הוא מתלבט אם לעשות את זה או לא, הוא יכול להבין איך להתנהג ממה שלמד, כל עוד הוא נאחז כל הזמן בהשם.
ישנם עוד מקורות רבים לעניין ואף הודפסו ליקוטים בנושא. ניתן לסכם שהמנהג לכתוב לרבי אינו חידוש כלל וכלל וקיים כבר אלפי שנים בפתיחת ספרי קודש.
האם לכתוב לרבי לבד?
כמובן כל אחד יכול לכתוב לרבי בעצמו, אבל מומלץ ביותר להיעזר במשפיע או רב. אשר יעזור להבין ולפרש את האיגרת ולא להסתמך על רק על עצמנו. חסידי חב״ד ברחובות נוהגים להתייעץ רבות עם הרב גלוכובסקי. לשם כך הוקם מרכז אגרות קודש ברחובות אשר מאפשר תשובה מרבני חב״ד.
